למה אתם נמשכים דווקא למי שלא באמת פנוי אליכם

יש כאן משהו עמוק יותר

אתם לא מטורפים. אתם לא "סתם משיכים להרעות לעצמכם". יש כאן דפוס, וזה צריך להיות מובן בלא שיפוטיות.

אנשים שנמשכים שוב ושוב לאנשים לא פנויים - בדרך כלל זה לא על היקום או מזל. זה על משהו בתוך. משהו עמוק יותר מ"הוא בן זוג לאחד אחר".

כמה דפוסים שראיתי בעבודתי:

דפוס 1: הבטחה של עדיין-לא כשמישהו לא פנוי, הם תמיד "יכולים" להיות שלך - בעתיד. זה רחוק, אבל זה לא כלל לא אפשרי. זה משאיר את הדלת פתוחה. והדלת הפתוחה הזאת היא הרחוק מספיק מ"לא" על מנת שנוכל להשתוקק.

דפוס 2: הלחימה על רומנסה יש במשהו הרומנטי בזה - לזמן עם מישהו שצריך להינשמר מעך. אתה "האחד" שיחליץ אותם. זה סיפור טוב. אנשים אוהבים סיפורים טובים.

דפוס 3: השליטה כאשר מישהו לא פנוי, אתה יודע שהשוק שלו מוגבל. אתה יודע שהוא לא יכול לעזוב בשביל אחרים (לפחות לא בקלות). זה מאמן. זה לא אמור להיות, אבל זה.

מה לעשות עם זה?

ראשית, להודות בזה. לא להתפנות. להכיר בדפוס.

שנית, להבין: אתה לא מחכה לאדם. אתה מחכה לגרסה שלהם שאתה משכילית בראשך שלך.

שלישית, זה הקשה - תצא מזה. אל תחזור. אל תתנו לעצמכם "תחמוצת" שביעית בשבוע.

כי בסוף? אתה חי בעתיד שאבל לא יגיע.